היועץ שעצתו נחשבה "כאשר ישאל איש בדבר האלהים", שבגד במלכו ונפל — והשם שנקשר בספר הגורלות העממי המוכר ביותר.
אחיתופל הגילוני — על שם עירו, גילה שבנחלת יהודה — מופיע בספר שמואל ב כיועצו של דוד המלך. המקרא מתאר את חוכמתו במילים יוצאות דופן: עצתו נחשבה בעיני דוד ובעיני אבשלום כאילו אדם שואל בדבר האלוהים (שמואל ב טז, כג). במקרא השם נכתב "הגילני" ומנוקד הַגִּילֹנִי, ולכן הוא נכתב גם "הגילוני" — שתי הצורות מתייחסות לאותה דמות.
כשאבשלום בן דוד מרד באביו, הצטרף אליו אחיתופל (שמואל ב טו, יב). הידיעה הזו הדאיגה את דוד מאוד, והוא התפלל: "סכל נא את עצת אחיתופל, ה'" (שמואל ב טו, לא). דוד שלח את רעו, חושי הארכי, להעמיד פנים שהוא מצטרף לאבשלום — כדי להפר את העצה.
אחיתופל יעץ לאבשלום לרדוף אחרי דוד מיד, בעוד הוא עייף ורפה ידיים, ולפגוע במלך בלבד. חושי הציע תוכנית אחרת, איטית יותר, ואבשלום קיבל את עצתו. המקרא מפרש זאת כהתערבות אלוהית: "וה' צוה להפר את עצת אחיתופל הטובה" (שמואל ב יז, יד).
כשראה אחיתופל שעצתו לא נעשתה, חבש את חמורו, הלך לביתו בעירו, ציווה לביתו — וחנק את עצמו (שמואל ב יז, כג). זהו אחד הרגעים הטרגיים בסיפור: היועץ החכם ביותר, שהבין מראש לאן הדברים הולכים, ובחר לסיים את חייו.
דמותו של אחיתופל העסיקה את חז"ל מכמה כיוונים:
על פי המקרא, אליעם בן אחיתופל הגילוני היה מגיבורי דוד (שמואל ב כג, לד), ובת שבע מתוארת כבת אליעם (שמואל ב יא, ג). מכאן מסורת חז"ל שבת שבע הייתה נכדתו של אחיתופל.
אין עדות היסטורית לכך שאחיתופל חיבר ספר גורלות. סביר להניח שהשם ניתן לספר בזכות התיאור המקראי של עצתו, שנחשבה "כאשר ישאל איש בדבר האלהים" — דימוי מתבקש לספר שאליו "שואלים". כך גם ספרי גורלות אחרים נקראו על שם דמויות מקראיות. על הספר עצמו, על שני הנוסחים שלו באתר ועל המסורת שמקורו בתימן, אפשר לקרוא בעמוד גורל אחיתופל.
יש משהו אירוני בכך שספר שמבטיח "עצה" נקרא על שמו של יועץ שעצתו הטובה ביותר הופרה, ושסופו היה מר. אולי זו תזכורת טובה לאופן שבו כדאי לקרוא ספרי גורלות: כטקסט מעניין ועתיר דימויים — לא כתחליף לשיקול דעת.
לשם הנאה בלבד. התשובות הן טקסטים מסורתיים המוצגים כחומר תרבותי. הן אינן חיזוי, אינן עצה ואינן תחליף לייעוץ מקצועי מכל סוג — אל תקבלו החלטות על סמך הגורל.
לעיון בגורל אחיתופל — השאלה הראשונה חינםאחיתופל הגילוני היה יועצו של דוד המלך, שעצתו נחשבה כמעט כדבר האלוהים. הוא הצטרף למרד אבשלום, ולאחר שעצתו הופרה חנק את עצמו (שמואל ב, פרקים טו–יז).
השם מציין את עירו של אחיתופל, גילה שבנחלת יהודה. במקרא הוא נכתב "הגילני" ונקרא "הגילוני", ולכן שתי הכתיבות נפוצות.
אין לכך עדות היסטורית. הייחוס הוא מסורתי, וככל הנראה נובע מן התיאור המקראי של עצתו.
בפרקי אבות מסופר שדוד קרא לו "רבו, אלופו ומיודעו" אף שלמד ממנו שני דברים בלבד. במשנה בסנהדרין הוא נמנה בין ארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא.
לא. האתר מציג טקסטים מסורתיים להנאה ולעניין תרבותי בלבד, ואינו טוען שהם מנבאים את העתיד.