החג היחיד בלוח השנה שנקרא על שם גורל. על הפור שהפיל המן, על "ונהפוך הוא", ועל מה שאפשר ללמוד מכך על גורלות בכלל.
במגילת אסתר מסופר שהמן, לאחר שהחליט להשמיד את היהודים, הפיל גורל כדי לבחור את המועד: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן… הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש, שנים עשר הוא חדש אדר" (אסתר ג, ז). המגילה עצמה מתרגמת לקוראיה את המילה הזרה: "פור" — "הוא הגורל".
בסוף המגילה מוסבר שם החג במפורש: "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט, כו). הגורל שנועד לקבוע את יום האסון הפך לשמו של יום השמחה. במובן הזה, פורים הוא החג היחיד בלוח השנה היהודי שנקרא על שם גורל.
המילה "פור" מוכרת לחוקרים מן השפה האכדית, שפת אשור ובבל, שבה היא משמשת לציון גורל או קוביית הגרלה. המגילה, שנכתבה על רקע החצר הפרסית, משמרת את המילה הזרה ומסבירה אותה בעברית.
בתלמוד, במסכת מגילה, מובא שכאשר נפל הפור על חודש אדר שמח המן שמחה גדולה, משום שבאדר מת משה רבנו. אבל — כך ממשיכים חז"ל — הוא לא ידע שבאדר גם נולד משה. כלומר, הגורל שהמן ראה בו סימן ברור לאסון, היה בעצמו פתוח לגמרי לפרשנות אחרת. זו אחת הדרכים היפות שבהן חז"ל מלמדים שקשה לקרוא "סימנים" ולדעת מה הם אומרים באמת.
המילים "ונהפוך הוא" (אסתר ט, א) הן אולי המסר המרכזי של המגילה: ביום שבו קיוו האויבים לשלוט ביהודים, התהפך המצב. הגורל שהמן הפיל לא קבע דבר. מה שהכריע היה האומץ של אסתר, החוכמה של מרדכי, והתפילה והצום של העם. מן הבחינה הזו, פורים הוא תזכורת שגם מה שנראה "גורל" — יכול להשתנות.
פורים הוא חג של תחפושות, משלוחי מנות, מתנות לאביונים ומשתה. הרבה בתי ספר, תנועות נוער ומשפחות נוהגים לשלב בו משחקים, הגרלות ו"גורלות" של צחוק — מי יקבל את משלוח המנות של מי, מי יתחפש למה. ברוח הזו, ספרי הגורלות העממיים יכולים להיות פינה נחמדה בחגיגה: טקסטים ישנים, עם לשון ציורית ולפעמים הומור לא מכוון, שקוראים יחד בחיוך.
ב"סוד הגורלות" מוצגים ארבעה ספרים כאלה: אחיתופל הגילני ונוסחו החדש, גורל המסעות וגורל אמת. כמו המגילה עצמה, הם מזכירים שהגורל אינו קובע — הם נועדו להנאה ולעניין, לא לחיזוי.
על הגורל בתנ"ך בכלל — מחלוקת הארץ ועד יונה — קראו מה זה גורלות. על הגורלות ביום הכיפורים קראו הגורל בימים הנוראים. ולשאלה אם מותר לשאול בגורל, ראו סקירת הדעות.
לשם הנאה בלבד. התשובות הן טקסטים מסורתיים המוצגים כחומר תרבותי. הן אינן חיזוי, אינן עצה ואינן תחליף לייעוץ מקצועי מכל סוג — אל תקבלו החלטות על סמך הגורל.
לגורל של צחוק לפורים — השאלה הראשונה חינםהמגילה עצמה מסבירה: "פור הוא הגורל" (אסתר ג, ז). המילה מוכרת לחוקרים מן השפה האכדית, שבה היא מציינת גורל.
"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט, כו) — על שם הגורל שהפיל המן כדי לבחור את מועד הגזרה.
לפי התלמוד במסכת מגילה, משום שבאדר מת משה רבנו. אבל הוא לא ידע שבאדר גם נולד משה.
המילים (אסתר ט, א) מתארות את ההיפוך שבסיפור: היום שנועד לאסון הפך ליום ישועה ושמחה.
לא. האתר מציג טקסטים מסורתיים להנאה ולעניין תרבותי בלבד, ואינו טוען שהם מנבאים את העתיד.